|
שופטת שנחשדה בפלילים, זכתה ליחס מועדף, מהנהלת בתי משפט והפרקליטות. השופטת לא הושעתה למרות שנחקרה באזהרה שופטת המכהנת באחד מבתי המשפט במרכז הארץ, אשר נחקרה באזהרה כחשודה בביצוע עבירות פליליות במסגרת הליך גירושין כואב שעברה, זכתה ליחס מועדף מצד הנהלת בתי המשפט והמשטרה. כך מגלים מסמכים שהגיעו לידי News1.
שמה של השופטת ופרטיה המזהים נאסרו לפרסום – אך מי שיודע את שמה מוזמן לפרסם באופן אנונימי תחת רשומה זו, כי זה טובת הציבור.
▪ ▪ ▪
רצף האירועים בעניינה של השופטת מלמד, כי השופטת נהנתה משורה של זכויות-יתר שלא היו ניתנות לחשוד מן השורה, ומקבלת החלטות תמוהה שעמדה בניגוד למקובל ולעובדות שהוצגו. ולהלן רצף האירועים:
מסמך חסוי ומחיקה מגמתית
1. השופטת בה מדובר עבדה בעבר בהנהלת בתי המשפט, תחת ניהולו דאז של משה גל. היא נחשבת לבת-טיפוחיו ומיודדת עד היום עם כמה מבכירי הנהלת בתי המשפט. ביוני 2012 היא מונתה לרשמת באחד מבתי המשפט במרכז הארץ, מספר שנים לאחר שהתגרשה מ-א"ו. (יודגש: שם משפחתה של השופטת כיום איננו שם נישואיה). 2. חמותה לשעבר של השופטת, ח.ו., מתנדבת בארגון "ישפה" העוסק בשידוכים במגזר הדתי. בינואר 2012 פתחה השופטת כרטיס באותו ארגון. כעבור כחצי שנה, נתקלה ח.ן. בכרטיס שפתחה השופטת, ועיינה בו, מעשה פסול, אך כך נתקלה ח.ן. במכתב שנשלח בדצמבר 2010 ע"י האגף לשירותים חברתיים בעיר מגוריה של השופטת לבית המשפט למשפחה, בו מתנהל תיק הגירושין. במכתב המקורי צוין, כי בעלה של השופטת, א.ו. מסרב לעמוד בכללים שנקבעו למפגשים עם בנו, וכי המפגשים יופסקו עד שהבעל א.ו. יתעשת. "בדרך כלל זמן המפגש עצמו התנהל כסדרו והאינטראקציה בינו ובין בנו מתנהלת בחיוב רב, בחום ובלבביות, בו ניכרת הנאה הדדית של האב והבן יחדיו".
****
את המשפט הזה המתאר את האינטראקציה החיובית בין האב לבנו, השופטת מחקה בטרם הכניסה את המכתב לכרטיס.
מעשה זה המהווה עבירת של זיוף מסמך משפטי, נועד ליצור מצג שווא, שיטיל את האשם לגירושין על הבעל וימנע אזכור חיובי של בעלה לשעבר, בכרטיס.
ועוד עולה מהראיות, כי השופטת נדרשה לצרף את האישור גם מהעובדים הסוציאליים, מה שמלמד, כי השופטת היא שהכניסה את המכתב לכרטיס… וברור גם, כי מלבדה איש לא יכול היה לעשות זאת.
3. ח.ו. פנתה באמצעות בא-כוחה, עו"ד אורי קינן, פנה בתאריך: 7.8.12 למפלג חקירות הונאה במשטרת מחוז תל אביב, והוגשה תלונה נגד השופטת. ב-26.8.12 ח"ו העידה במשטרה, וכעבור דקות אחדות מצאה את עצמה נחקרת באזהרה בחשד שדווקא היא הפרה את חוק הגנת הפרטיות בכך שעיינה בכרטיס של השופטת. אין נימוק להימנעות מהשעיה 4.המשטרה לא מיהרה לזמן את השופטת לחקירה. מפלג ההונאה פנה לראש אגף החקירות דאז, יואב סגלוביץ, בבקשה שיפנה כנדרש ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ויקבל את אישורו לחקור את השופטת. נדרשו לסגלוביץ 8 חודשים עד שהשיג את האישור המבוקש. העיכוב הזה צורם, כי כאשר קיים חשד לזיוף, ההיגיון מחייב שהחקירה תתנהל במהירות כדי למנוע חזרה על העבירה הנטענת. 5. באפריל 2013 – נחקרה השופטת באזהרה, אך היא לא הושעתה ולא יצאה לחופשה אפילו ליום אחד. ככל הידוע, זהו המקרה היחיד בו שופט נחקר באזהרה – וממשיך לכהן כאילו לא אירע דבר. לציין, כי מקרה זה של השופטת הפוך מזה של השופטים: שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר; שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, משה גלעד; והשופט, שנטען לגביו כי היכה את ילדיו. כל השלושה – ואלו רק דוגמאות מהשנים האחרונות – יצאו לחופשה מיד לאחר שאושר לחקור אותם באזהרה (התיקים נגד דנציגר והשופט השלישי נסגרו מחוסר אשמה, התיק נגד גלעד נסגר מחוסר ראיות והוא התפטר). הנהלת בתי המשפט נשאלה בזמן אמת מדוע השופטת ממשיכה לכהן. תשובתה אז: "בנסיבות העניין אין מניעה שהרשמת תמשיך בעבודתה כסדרה". לא ניתן כל נימוק נוסף. גם בשבוע שעבר סירבה הנהלת בתי משפט, לענות על שאלת News1 בנושא זה – (17.8.2015) 6. באפריל 2013 הגיע דבר החקירה לאוזניו של אלי סניור, כתב ynet, והוא פנה להנהלת בתי המשפט בבקשה לתגובה. דוברות בתי המשפט פנתה לשופטת כדי לקבל את עמדתה, ובא-כוחה של השופטת, עו"ד אלעד רט, מיהר לבית משפט השלום בתל אביב וביקש בבהילות (בכתב-יד!) לאסור על פרסום שמה. הבקשה הוגשה בהסכמת המשטרה, בלא ליידע את ynet. השופטת מעין בן-ארי, שדנה בבקשתו של עו"ד אלעד רט, נענתה לה בו במקום והוציאה צו למשך חודש. בתום החודש, שב רט ופנה לבן-ארי, והפעם ביקש להאריך את הצו ללא הגבלת זמן. בקשה זו הוגשה בהסכמתו של סגן-ניצב יצחק גטניו, ראש מפלג ההונאות במשטרת מחוז תל אביב. ושוב במעמד צד אחד, נתנה השופטת בן-ארי לעו"ד רט את מלוא מבוקשו, והצו עומד בתוקפו עד היום, 17.8.2015 יום פרסום ידיעה זו ע"י News1. *** כיצד פעלה המשטרה לטיוח פשעי השופטת? 7. באוגוסט 2013 המשטרה סגרה את התיקים גם נגד השופטת וגם נגד ח"ו, אמו של בעלה לשעבר. הנימוק בעניינה של ח"ו: נסיבות העניין אינן מצדיקות את העמדתה לדין. המשטרה הודיעה לבא-כוחה של ח.ו., עו"ד אורי קינן, כי היא סוגרת את התיק בתלונה שלטענתה, הגיש נגד מרשתו, ח"ו על קבלת דבר במרמה; ובמקביל שלחה הודעה זהה לבנה, א"ו, כאילו הוא זה שהתלונן נגד אמו. עו"ד אורי קינן, תהה כיצד נסגר התיק נגד השופטת, כאשר קיימות ראיות מוחשיות בדמות המסמך שצירפה לכרטיס והמחיקות שביצעה בו. News1 מוסיפים ותוהים שגם עילת הסגירה – "העדר אשמה" – מעוררת תמיהה. סביר יותר היה אילו העילה הייתה "חוסר עניין לציבור"; ככלות הכל, מדובר בספיח של מאבק גירושין, שמוטב שלא לגרור אותו למחוזות פליליים. או עילת "העדר ראיות", אך מתברר, כי עילות אלו היו מונעות מהשופטת להתקדם, וקרוב לוודאי שגם הייתה מאלצת אותה להתפטר, שכן היה בכך כדי לקבוע שאכן ביצעה עבירות. לכן התגייסה המשטרה להלבין את פשעי השופטת, וקבעה משיקולים זרים "חוסר האשמה" ובכך הפקירה את הציבור לידיה של שופטת עבריינית. 8.ח.ו. פנתה באמצעות בא-כוחה, עו"ד אורי קינן, לערער על סגירת התיק נגד השופטת, ולצורך כך ביקש קינן לקבל את חומר החקירה, אך המשטרה דחתה את בקשתו, בטענה הזויה, ממנה עולה ריח רע של נקיטת עמדה זדונית לטובת טיוח פשעיה של השופטת… נגד החלטה זו הגיש קינן עתירה לבג"ץ. פרקליטות המדינה מתגייסת לטייח את פשעי השופטת 9. תשובתה של המדינה לעתירה חשפה את הבעייתיות שבסגירת התיק נגד השופטת. עו"ד יונתן ציון-מוזס, עוזר ראשי לפרקליט המדינה, הסביר מדוע החליט פרקליט המדינה הקודם, משה לדור, לסגור את התיק בכלל ומחוסר אשמה בפרט: "זאת, לאחר הגעה למסקנה, כי אפילו היה מוכח כי המסמך האמור לעיל צורף על-ידי המשיבה לתיק העמותה בעניינה, הרי שהמסמך לא נסרק לתיקה האלקטרוני של המשיבה, אלא אך ורק לתיק הפיזי, אשר לשם עיון בו נדרשת גישה פיזית למשרדי העמותה בירושלים. משכך, מעגל האנשים אשר יכלו, באופן פוטנציאלי, להיחשף לתוכן המסמך הינו קטן ביותר…. ככל שמדובר בגורמי עמותה ספורים שנחשפו, אם בכלל, למסמך, הרי שמבחינתם זהות העותר הינה אנונימית, ומשכך אזכור שמם או עניינם במסמך הוא נעדר משמעות, וניתן אף לומר שבנסיבות כאלה לא נכון לזהות את המעשה כ'פגיעה בפרטיות' כמובנה של זו בחוק הגנת הפרטיות, וככל שפגיעה כאמור אכן קיימת, הרי שהיא נכללת בגדרי החריג שבסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, בדבר 'פגיעה שאין בה ממש'". כן, כך הפרקליטות, ברצותם, הם מלבינים במילים רבים פשע שבוצע מהמקפצה. ולהלן הערותיה של News1 על הנמקת הפרקליטות:
הדיון בבג"ץ חושף את פניו הלא מוסריים של בג"ץ 10. בדצמבר 2014, בעוד העתירה תלויה ועומדת, החליטה הוועדה למינוי שופטים לקדם את השופטת מתפקיד של רשמת לתפקיד של שופטת באותו בית משפט. הנהלת בתי המשפט סירבה להשיב לשאלת News1 האם הוועדה ידעה על העתירה, ואם כן – מדוע התעלמה ממנה. אנחנו נציין, כי כאשר תלוי ועומד הליך משמעתי נגד עורך דין, לא ניתן למנותו לשופט. כאן הייתה עתירה לבג"ץ בעקבות חקירה פלילית נגד שופטת, ובכל זאת היא זכתה לקידום. 11. הדיון בעתירה התקיים ב-2.2.15 בפני הנשיאה מרים נאור והשופטים נעם סולברג וניל הנדל. בג"ץ הבהיר לקינן, כי למרשתו אין זכות קנויה לקבל את חומר החקירה. השופטים הציעו פשרה: השופטת תחזור בה מהתלונה נגד א"ו, וכך יימחק כתב האישום שהוגש בנפרד נגדו, והוא יחזור בו מהערר על סגירת התיק נגדה. הצדדים הסכימו והעתירה נמחקה… אך כל אזרח חייב לדעת שאין מדובר בעניין פרטי בין השופטת לבעלה, אלא בין השופטת לציבור הבא לקבל סעד מבית משפט… והציבור חייב לדעת כי בבית משפט יושבת שופטת מושחתת חסרת מוסר שקובעת גורלות אדם, ואינה אמינה המהווה סכנה לציבור. ********** להלן התמיהות שהועלו ע"י News1 בכתבה: • מדוע נדרשו ליואב סגלוביץ וליהודה וינשטיין שמונה חודשים כדי לבקש ולתת אישור לחקור את השופטת?
• מדוע, בניגוד לכל המקרים האחרים, לא הושעתה השופטת לאחר שנחקרה באזהרה? • מדוע הסכימה המשטרה לאיסור בלתי מוגבל בזמן על פרסום שמה של השופטת? • מדוע ניתן צו איסור הפרסום במעמד צד אחד, למרות שהיה ידוע שיש אמצעי תקשורת ספציפי המבקש לפרסם את הפרשה? מדוע הוא הוארך ללא הגבלה בזמן? • מדוע סגר משה לדור את התיק נגד השופטת מחוסר אשמה, למרות שקיימות לכאורה ראיות חפציות נגדה? • מדוע לא התייחס משה לדור לכל החשדות האחרים שעלו נגד השופטת, למעט הטענה לפגיעה בפרטיות? • מדוע זכתה השופטת לקידום כאשר עתירה נגדה תלויה ועומדת בבג"ץ? • האם תיקים פליליים הם מטבע עובר לסוחר, והם נסגרים במסגרת עסקות קיזוז? |
לדור סגר את התיק בהתעלמו מרוב הטענות שהועלו נגד השופטת ומהראיות-לכאורה החפציות נגדה. השופטת קיבלה קידום כאשר עתירה נגדה הייתה תלויה ועומדת בבג"ץ. הפרקליטות הטעתה במכוון את בג"ץ בתשובתה לאותה עתירה.קישורים:
שופטת שנחשדה בפלילים, זכתה ליחס מועדף מהנהלת בתי"מש והפרקליטות – News1 – איתמר לוין – 17.8.2015
שופטים, גלימות, ומה שביניהם... האזרח החלש! 